1ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל—אצל היכל אחאב מלך שמרון
2וידבר אחאב אל נבות לאמר תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה
3ויאמר נבות אל אחאב חלילה לי מיהוה מתתי את נחלת אבתי לך
4ויבא אחאב אל ביתו סר וזעף על הדבר אשר דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא אתן לך את נחלת אבותי וישכב על מטתו ויסב את פניו ולא אכל לחם
5ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה זה רוחך סרה ואינך אכל לחם
6וידבר אליה כי אדבר אל נבות היזרעאלי ואמר לו תנה לי את כרמך בכסף או אם חפץ אתה אתנה לך כרם תחתיו ויאמר לא אתן לך את כרמי
7ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל קום אכל לחם ויטב לבך—אני אתן לך את כרם נבות היזרעאלי
8ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח הספרים (ספרים) אל הזקנים ואל החרים אשר בעירו הישבים את נבות
9ותכתב בספרים לאמר קראו צום והשיבו את נבות בראש העם
10והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת
11ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים אשר הישבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל—כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם
12קראו צום והשיבו את נבות בראש העם
13ויבאו שני האנשים בני בליעל וישבו נגדו ויעדהו אנשי הבליעל את נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת
14וישלחו אל איזבל לאמר סקל נבות וימת
15ויהי כשמע איזבל כי סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל אחאב קום רש את כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת לך בכסף—כי אין נבות חי כי מת
16ויהי כשמע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל כרם נבות היזרעאלי—לרשתו פ¶
17ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר
18קום רד לקראת אחאב מלך ישראל—אשר בשמרון הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו
19ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה הרצחת וגם ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה
20ויאמר אחאב אל אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי—יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה
21הנני מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל
22ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה אל הכעס אשר הכעסת ותחטא את ישראל
23וגם לאיזבל—דבר יהוה לאמר הכלבים יאכלו את איזבל בחל יזרעאל
24המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים
25רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה—אשר הסתה אתו איזבל אשתו
26ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים—ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל פ¶
27ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט פ¶
28ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר
29הראית כי נכנע אחאב מלפני יען כי נכנע מפני לא אבי הרעה בימיו—בימי בנו אביא הרעה על ביתו