1ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שמרון וילחם בה 2וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה 3ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם 4ויען מלך ישראל ויאמר כדברך אדני המלך  לך אני וכל אשר לי 5וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר  כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן 6כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו 7ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש  כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו 8ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם  אל תשמע ולוא תאבה 9ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר 10וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו  אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי 11ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח 12ויהי כשמע את הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר 13והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה 14ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה 15ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל—שבעת אלפים 16ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים ושנים מלך—עזר אתו 17ויצאו נערי שרי המדינות—בראשנה וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון 18ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום 19ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם 20ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים 21ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה 22ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה  כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך  פ¶ 23ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור—אם לא נחזק מהם 24ואת הדבר הזה עשה  הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם 25ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור—אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן  פ¶ 26ויהי לתשובת השנה ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל 27ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את הארץ 28ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא אלהי עמקים הוא—ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני יהוה 29ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד 30וינסו הנותרים אפקה אל העיר ותפל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר 31ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל—אולי יחיה את נפשך 32ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא 33והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה 34ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת לו ברית וישלחהו  ס¶ 35ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה—הכיני נא וימאן האיש להכתו 36ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו 37וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע 38וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו 39ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה—אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול 40ויהי עבדך עשה הנה והנה—והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת 41וימהר—ויסר את האפר מעל (מעלי) עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנביאים הוא 42ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד—והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו 43וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה  פ