1וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל פ¶
2ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל
3ויאמר מלך ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים—מקחת אתה מיד מלך ארם
4ויאמר אל יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך
5ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה
6ויקבץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך
7ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו
8ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע—מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן
9ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן ימלה
10ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים—מתנבאים לפניהם
11ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלתם
12וכל הנבאים—נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך
13והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך יהי נא דבריך (דברך) כדבר אחד מהם—ודברת טוב
14ויאמר מיכיהו חי יהוה—כי את אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר
15ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך
16ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת—בשם יהוה
17ויאמר ראיתי את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום
18ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא יתנבא עלי טוב כי אם רע ס¶
19ויאמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו
20ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה
21ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה
22ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל—צא ועשה כן
23ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה
24ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך
25ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה
26ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך
27ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום
28ויאמר מיכיהו—אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם
29ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמת גלעד
30ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה
31ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו
32ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט
33ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא וישובו מאחריו
34ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה—כי החליתי
35ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב
36ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל עירו ואיש אל ארצו
37וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את המלך בשמרון
38וישטף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו—כדבר יהוה אשר דבר
39ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים—למלכי ישראל
40וישכב אחאב עם אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו פ¶
41ויהושפט בן אסא מלך על יהודה—בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל
42יהושפט בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי
43וילך בכל דרך אסא אביו—לא סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה
44אך הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות
45וישלם יהושפט עם מלך ישראל
46ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם הלא הם כתובים על ספר דברי הימים—למלכי יהודה
47ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו—בער מן הארץ
48ומלך אין באדום נצב מלך
49יהושפט עשר (עשה) אניות תרשיש ללכת אפירה לזהב—ולא הלך כי נשברה (נשברו) אניות בעציון גבר
50אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט
51וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו ס¶
52אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים
53ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל
54ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויכעס את יהוה אלהי ישראל ככל אשר עשה אביו