1משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו
2דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך
3ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים
4בושי צידון—כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים—רוממתי בתולות
5כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר
6עברו תרשישה הילילו ישבי אי
7הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור
8מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ
9יהוה צבאות יעצה—לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ
10עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד
11ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה
12ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים (כתים) קומי עברי—גם שם לא ינוח לך
13הן ארץ כשדים זה העם לא היה—אשור יסדה לציים הקימו בחיניו (בחוניו) עוררו ארמנותיה—שמה למפלה
14הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן ס¶
15והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה
16קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי
17והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה
18והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה—לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק פ