1משא גיא חזיון  מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות 2תשאות מלאה עיר הומיה—קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה 3כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו 4על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי 5כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות—בגי חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר 6ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן 7ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה 8ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער 9ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה 10ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה 11ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם 12ויקרא אדני יהוה צבאות—ביום ההוא  לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק 13והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות 14ונגלה באזני יהוה צבאות  אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות  פ¶ 15כה אמר אדני יהוה צבאות  לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית 16מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו 17הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה 18צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך—קלון בית אדניך 19והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך 20והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו 21והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה 22ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח 23ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו 24ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן—מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים 25ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה—כי יהוה דבר  פ