1משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה
2חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי
3על כן מלאו מתני חלחלה—צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות
4תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה
5ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן ס¶
6כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד
7וראה רכב צמד פרשים—רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב
8ויקרא אריה—על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות
9והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ
10מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל—הגדתי לכם פ¶
11משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל
12אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו פ¶
13משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים
14לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד
15כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה ס¶
16כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר
17ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר ס