1אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל
2לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה
3תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות—עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם
4הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים
5עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי
6עשיתי לי ברכות מים—להשקות מהם יער צומח עצים
7קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם
8כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענגות בני האדם—שדה ושדות
9וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי
10וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי
11ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש
12ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו
13וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות—כיתרון האור מן החשך
14החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם
15ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יתר ודברתי בלבי שגם זה הבל
16כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל
17ושנאתי את החיים—כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח
18ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי
19ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל
20וסבותי אני ליאש את לבי—על כל העמל שעמלתי תחת השמש
21כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת—ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו—גם זה הבל ורעה רבה
22כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו—שהוא עמל תחת השמש
23כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו—גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא
24אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא
25כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני
26כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים—גם זה הבל ורעות רוח