1דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם
2הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל
3מה יתרון לאדם בכל עמלו—שיעמל תחת השמש
4דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת
5וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו—שואף זורח הוא שם
6הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח
7כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים—שם הם שבים ללכת
8כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע
9מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש
10יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו
11אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון—עם שיהיו לאחרנה פ¶
12אני קהלת הייתי מלך על ישראל—בירושלם
13ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם—לענות בו
14ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח
15מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות
16דברתי אני עם לבי לאמר—אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת
17ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח
18כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב