1 כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו¶
2 ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה¶
3 קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות¶
4 פרץ נחל מעם-גר—הנשכחים מני-רגל דלו מאנוש נעו¶
5 ארץ—ממנה יצא-לחם ותחתיה נהפך כמו-אש¶
6 מקום-ספיר אבניה ועפרת זהב לו¶
7 נתיב לא-ידעו עיט ולא שזפתו עין איה¶
8 לא-הדריכוהו בני-שחץ לא-עדה עליו שחל¶
9 בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים¶
10 בצורות יארים בקע וכל-יקר ראתה עינו¶
11 מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור¶
12 והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה¶
13 לא-ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים¶
14 תהום אמר לא בי-היא וים אמר אין עמדי¶
15 לא-יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה¶
16 לא-תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר¶
17 לא-יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי-פז¶
18 ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים¶
19 לא-יערכנה פטדת-כוש בכתם טהור לא תסלה¶
20 והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה¶
21 ונעלמה מעיני כל-חי ומעוף השמים נסתרה¶
22 אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה¶
23 אלהים הבין דרכה והוא ידע את-מקומה¶
24 כי-הוא לקצות-הארץ יביט תחת כל-השמים יראה¶
25 לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה¶
26 בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות¶
27 אז ראה ויספרה הכינה וגם-חקרה¶
28 ויאמר לאדם—הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה