1כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל
2מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד
3עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים
4עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו
5כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו פ¶
6כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל
7הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ—בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה
8בבכי יבאו ובתחנונים אובילם—אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא ס¶
9שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו
10כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו
11ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד
12אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם
13ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה ס¶
14כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים—רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו ס¶
15כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב
16ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם ס¶
17שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי
18כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי
19הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים—כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו—רחם ארחמנו נאם יהוה ס¶
20הציבי לך צינים שמי לך תמרורים—שתי לבך למסלה דרך הלכתי (הלכת) שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה
21עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר ס¶
22כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש
23וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר
24כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי
25על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי ס¶
26הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה
27והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס—ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה
28בימים ההם—לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה
29כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו ס¶
30הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה—ברית חדשה
31לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם—נאם יהוה
32כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם
33ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה—כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד ס¶
34כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו
35אם ימשו החקים האלה מלפני—נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני—כל הימים ס¶
36כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו—נאם יהוה ס¶
37הנה ימים (באים) נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה
38ויצא עוד קוה (קו) המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה
39וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות (השדמות) עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה—קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם פ
40