1ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך
2ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים—הלילה
3ורחצת וסכת ושמת שמלתך (שמלתיך) עליך—וירדתי (וירדת) הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות
4ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי (ושכבת) והוא יגיד לך את אשר תעשין
5ותאמר אליה כל אשר תאמרי (אלי) אעשה
6ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה
7ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב
8ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו
9ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה
10ויאמר ברוכה את ליהוה בתי—היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים—אם דל ואם עשיר
11ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את
12ועתה כי אמנם כי אם ( ) גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני
13לי*נ*י הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר
14ותשכב מרגלותו עד הבקר ותקם בטרום (בטרם) יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן
15ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה—ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר
16ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה—את כל אשר עשה לה האיש
17ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר (אלי) אל תבואי ריקם אל חמותך
18ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום