1 מזמור לאסף
2 ואני—כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי¶
3 כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה¶
4 כי אין חרצבות למותם ובריא אולם¶
5 בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו¶
6 לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו¶
7 יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב¶
8 ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו¶
9 שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ¶
10 לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו¶
11 ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון¶
12 הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל¶
13 אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי¶
14 ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים¶
15 אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי¶
16 ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני¶
17 עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם¶
18 אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות¶
19 איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות¶
20 כחלום מהקיץ— אדני בעיר צלמם תבזה¶
21 כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן¶
22 ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך¶
23 ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני¶
24 בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני¶
25 מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ¶
26 כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי—אלהים לעולם¶
27 כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך¶
28 ואני קרבת אלהים— לי-טוב