1 בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך¶
2 שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך¶
3 קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך¶
4 אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא¶
5 לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה¶
6 כי בחלון ביתי— בעד אשנבי נשקפתי¶
7 וארא בפתאים אבינה בבנים— נער חסר-לב¶
8 עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד¶
9 בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה¶
10 והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב¶
11 המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה¶
12 פעם בחוץ—פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב¶
13 והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו¶
14 זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי¶
15 על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך¶
16 מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים¶
17 נפתי משכבי— מר אהלים וקנמון¶
18 לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים¶
19 כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק¶
20 צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו¶
21 הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו¶
22 הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל¶
23 עד יפלח חץ כבדו— כמהר צפור אל-פח
24 ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי¶
25 אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה¶
26 כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה¶
27 דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות