1 בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך¶
2 נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך¶
3 עשה זאת אפוא בני והנצל— כי באת בכף-רעך
4 אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך¶
5 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש¶
6 לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם¶
7 אשר אין-לה קצין— שטר ומשל¶
8 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה¶
9 עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך¶
10 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב¶
11 ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן¶
12 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה¶
13 קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו¶
14 תהפכות בלבו—חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח¶
15 על-כן—פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא¶
16 שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו¶
17 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי¶
18 לב—חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה¶
19 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים¶
20 נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך¶
21 קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך¶
22 בהתהלכך תנחה אתך— בשכבך תשמר עליך
23 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר¶
24 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה¶
25 אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה¶
26 כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם
27 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה¶
28 אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה¶
29 כן—הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה¶
30 לא-יבוזו לגנב כי יגנוב— למלא נפשו כי ירעב¶
31 ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן¶
32 נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה¶
33 נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה¶
34 כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם¶
35 לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד