1 כשלג בקיץ—וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד¶
2 כצפור לנוד כדרור לעוף— כן קללת חנם לא (לו) תבא¶
3 שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים¶
4 אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה¶
5 ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו¶
6 מקצה רגלים חמס שתה— שלח דברים ביד-כסיל¶
7 דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים¶
8 כצרור אבן במרגמה— כן-נותן לכסיל כבוד¶
9 חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים¶
10 רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים¶
11 ככלב שב על-קאו— כסיל שונה באולתו¶
12 ראית—איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו¶
13 אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות¶
14 הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו¶
15 טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו¶
16 חכם עצל בעיניו— משבעה משיבי טעם¶
17 מחזיק באזני-כלב— עבר מתעבר על-ריב לא-לו¶
18 כמתלהלה הירה זקים— חצים ומות¶
19 כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני¶
20 באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון¶
21 פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב¶
22 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן¶
23 כסף סיגים מצפה על-חרש— שפתים דלקים ולב-רע¶
24 בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה¶
25 כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו¶
26 תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל¶
27 כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב¶
28 לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה