1 לתאוה יבקש נפרד בכל-תושיה יתגלע¶
2 לא-יחפץ כסיל בתבונה כי אם-בהתגלות לבו¶
3 בבוא-רשע בא גם-בוז ועם-קלון חרפה¶
4 מים עמקים דברי פי-איש נחל נבע מקור חכמה¶
5 שאת פני-רשע לא-טוב— להטות צדיק במשפט¶
6 שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא¶
7 פי-כסיל מחתה-לו ושפתיו מוקש נפשו¶
8 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן¶
9 גם מתרפה במלאכתו— אח הוא לבעל משחית¶
10 מגדל-עז שם יהוה בו-ירוץ צדיק ונשגב¶
11 הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו¶
12 לפני-שבר יגבה לב-איש ולפני כבוד ענוה¶
13 משיב דבר בטרם ישמע— אולת היא-לו וכלמה¶
14 רוח-איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה¶
15 לב נבון יקנה-דעת ואזן חכמים תבקש-דעת¶
16 מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו¶
17 צדיק הראשון בריבו יבא- (ובא-) רעהו וחקרו¶
18 מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד¶
19 אח—נפשע מקרית-עז ומדונים (ומדינים) כבריח ארמון¶
20 מפרי פי-איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע¶
21 מות וחיים ביד-לשון ואהביה יאכל פריה¶
22 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה¶
23 תחנונים ידבר-רש ועשיר יענה עזות¶
24 איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח