1 *מ*שלי שלמה בן-דוד— מלך ישראל¶
2 לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה¶
3 לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים¶
4 לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה¶
5 ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה¶
6 להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם¶
7 יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו¶
8 שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך¶
9 כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך¶
10 בני— אם-יפתוך חטאים אל-תבא¶
11 אם-יאמרו לכה אתנו
12 נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור¶
13 כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל¶
14 גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו¶
15 בני—אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם¶
16 כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם¶
17 כי-חנם מזרה הרשת— בעיני כל-בעל כנף¶
18 והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם¶
19 כן—ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח¶
20 חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה¶
21 בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר—אמריה תאמר¶
22 עד-מתי פתים— תאהבו-פתי
23 תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם¶
24 יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב¶
25 ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם¶
26 גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם¶
27 בבא כשאוה (כשואה) פחדכם— ואידכם כסופה יאתה
28 אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני¶
29 תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו¶
30 לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי¶
31 ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו¶
32 כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם¶
33 ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה