1חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח—קומו ונקומה עליה למלחמה
2הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד
3זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ
4אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך—משם אורידך נאם יהוה
5אם גנבים באו לך אם שודדי לילה—איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות
6איך נחפשו עשו נבעו מצפניו
7עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך—השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך—אין תבונה בו
8הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו
9וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל
10מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם
11ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל—גם אתה כאחד מהם
12ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה
13אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו
14ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה
15כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך
16כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו
17ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם
18והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר
19וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד
20וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד—ירשו את ערי הנגב
21ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה ש