1ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה פ¶
2וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה
3איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו—לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה
4ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה
5ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה—וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
6ואם הניא אביה אתה ביום שמעו—כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה
7ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה
8ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה—יקמו
9ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה—ויהוה יסלח לה
10ונדר אלמנה וגרושה—כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה
11ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה
12ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה—וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
13ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו—כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה
14כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש—אישה יקימנו ואישה יפרנו
15ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה—הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו
16ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו—ונשא את עונה
17אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו—בין אב לבתו בנעריה בית אביה פ