1וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 2זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר  דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על 3ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו 4ולקח אלעזר הכהן מדמה—באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה—שבע פעמים 5ושרף את הפרה לעיניו  את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף 6ולקח הכהן עץ ארז ואזוב—ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה 7וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב 8והשרף אתה—יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב 9ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה—חטאת הוא 10וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם—לחקת עולם 11הנגע במת לכל נפש אדם—וטמא שבעת ימים 12הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי—יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי—לא יטהר 13כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא—ונכרתה הנפש ההוא מישראל  כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה—עוד טמאתו בו 14זאת התורה אדם כי ימות באהל  כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים 15וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו—טמא הוא 16וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר—יטמא שבעת ימים 17ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי 18ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר 19והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב 20ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל  כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו—טמא הוא 21והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב 22וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב  פ