1ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח
2ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה—הלא גם בנו דבר וישמע יהוה
3והאיש משה ענו מאד—מכל האדם אשר על פני האדמה ס¶
4ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם
5וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם
6ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם—יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו
7לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא
8פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה
9ויחר אף יהוה בם וילך
10והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת
11ויאמר אהרן אל משה בי אדני—אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו
12אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו
13ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה פ¶
14ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה—הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף
15ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים
16ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן פ