1דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה—אשר חזה על שמרון וירושלם
2שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו
3כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי (במתי) ארץ
4ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד
5בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם
6ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה
7וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו
8על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל (שולל) וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה
9כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה—נגע עד שער עמי עד ירושלם
10בגת אל תגידו—בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי (התפלשי)
11עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן—מספד בית האצל יקח מכם עמדתו
12כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם
13רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל
14לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל
15עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא כבוד ישראל
16קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך ס