1וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
2אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת—והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים
3וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו—נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו
4ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן—והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים
5וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור—והסגירו הכהן שבעת ימים שנית
6וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור—וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר
7ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן
8וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור—וטמאו הכהן צרעת הוא פ¶
9נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן
10וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת
11צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא
12ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו—לכל מראה עיני הכהן
13וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו—וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא
14וביום הראות בו בשר חי יטמא
15וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא
16או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן
17וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן—וטהר הכהן את הנגע טהור הוא פ¶
18ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא
19והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן
20וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן—וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה
21ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה—והסגירו הכהן שבעת ימים
22ואם פשה תפשה בעור—וטמא הכהן אתו נגע הוא
23ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה—צרבת השחין הוא וטהרו הכהן ס¶
24או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת—או לבנה
25וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור—צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא
26ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה—והסגירו הכהן שבעת ימים
27וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור—וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא
28ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה—שאת המכוה הוא וטהרו הכהן—כי צרבת המכוה הוא פ¶
29ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן
30וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק—וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא
31וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו—והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים
32וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור
33והת*ג*לח—ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית
34וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור—וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר
35ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו
36וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור—לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא
37ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק—טהור הוא וטהרו הכהן ס¶
38ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת—בהרת לבנת
39וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת—כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא ס¶
40ואיש כי ימרט ראשו—קרח הוא טהור הוא
41ואם מפאת פניו ימרט ראשו—גבח הוא טהור הוא
42וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם—צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו
43וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו—כמראה צרעת עור בשר
44איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו
45והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא
46כל ימי אשר הנגע בו יטמא—טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו ס¶
47והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים
48או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור
49והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור—נגע צרעת הוא והראה את הכהן
50וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים
51וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה—צרעת ממארת הנגע טמא הוא
52ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף
53ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור
54וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית
55וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה—טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו
56ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו—וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב
57ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור—פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע
58והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע—וכבס שנית וטהר
59זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור—לטהרו או לטמאו פ