1איכה ישבה בדד העיר רבתי עם—היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות—היתה למס ס
2בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה—אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים ס
3גלתה יהודה מעני ומרב עבדה—היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים ס
4דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד—כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה ס
5היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר ס
6ויצא מן בת (מבת) ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף ס
7זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה—כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה—ראוה צרים שחקו על משבתה ס
8חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור ס
9טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב ס
10ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה—אשר צויתה לא יבאו בקהל לך ס
11כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם (מחמדיהם) באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה ס
12*ל*וא אליכם כל עברי דרך—הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו ס
13ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור—נתנני שממה כל היום דוה ס
14נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי—הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום ס
15סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה ס
16על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים—כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב ס
17פרשה ציון בידיה אין מנחם לה—צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם ס
18צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים (העמים) וראו מכאבי—בתולתי ובחורי הלכו בשבי ס
19קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם ס
20ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו—נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות ס
21שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי—כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמני ס
22תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי פ