1אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה 2ויאמר אליהם—אתם שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד יהוה ותשמעו בקולי לכל אשר צויתי אתכם 3לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם—את משמרת מצות יהוה אלהיכם 4ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן 5רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאהבה את יהוה אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם 6ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל אהליהם  פ¶ 7ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם אחיהם מעבר (בעבר) הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם—ויברכם 8ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל איביכם עם אחיכם  פ¶ 9וישבו וילכו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מאת בני ישראל משלה אשר בארץ כנען—ללכת אל ארץ הגלעד אל ארץ אחזתם אשר נאחזו בה על פי יהוה ביד משה 10ויבאו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן—מזבח גדול למראה 11וישמעו בני ישראל לאמר  הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מול ארץ כנען—אל גלילות הירדן אל עבר בני ישראל 12וישמעו בני ישראל ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה לעלות עליהם לצבא  פ¶ 13וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה—אל ארץ הגלעד  את פינחס בן אלעזר הכהן 14ועשרה נשאים עמו—נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל 15ויבאו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה—אל ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר 16כה אמרו כל עדת יהוה מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יהוה—בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום ביהוה 17המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה 18ואתם תשבו היום מאחרי יהוה והיה אתם תמרדו היום ביהוה ומחר אל כל עדת ישראל יקצף 19ואך אם טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת יהוה אשר שכן שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל תמרדו ואתנו אל תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו 20הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף  והוא איש אחד לא גוע בעונו  ס¶ 21ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה וידברו את ראשי אלפי ישראל 22אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע  אם במרד ואם במעל ביהוה אל תושיענו היום הזה 23לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהוה ואם להעלות עליו עולה ומנחה ואם לעשות עליו זבחי שלמים—יהוה הוא יבקש 24ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר  מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם וליהוה אלהי ישראל 25וגבול נתן יהוה ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן—אין לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם את בנינו לבלתי ירא את יהוה 26ונאמר—נעשה נא לנו לבנות את המזבח  לא לעולה ולא לזבח 27כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו  ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק ביהוה 28ונאמר—והיה כי יאמרו אלינו ואל דרתינו מחר ואמרנו ראו את תבנית מזבח יהוה אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח—כי עד הוא בינינו וביניכם 29חלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה לבנות מזבח לעלה למנחה ולזבח—מלבד מזבח יהוה אלהינו אשר לפני משכנו  פ¶ 30וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם 31ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל—מיד יהוה 32וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען—אל בני ישראל וישבו אותם דבר 33וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה 34ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח  כי עד הוא בינתינו כי יהוה האלהים  פ