1ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען—אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל 2בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה 3כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים—לא נתן נחלה בתוכם 4כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם 5כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ  פ¶ 6ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי  אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך—בקדש ברנע 7בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע—לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי 8ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי 9וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם  כי מלאת אחרי יהוה אלהי 10ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמנים שנה 11עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה—ככחי אז וככחי עתה  למלחמה ולצאת ולבוא 12ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא  כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות—אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה 13ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה 14על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה—יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל 15ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה  פ