1ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר
2קום לך אל נינוה העיר הגדולה—וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני
3ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה
4ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר
5וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם
6ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך—אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד
7ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה
8ויאמרו אליו—הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא—מה ארצך ואי מזה עם אתה
9ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה
10וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח—כי הגיד להם
11ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער
12ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם
13ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה—ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם
14ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית
15וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו
16וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים