1דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל
2שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם
3עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר
4יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל
5הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם
6כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו
7שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה
8אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה
9הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה
10שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר
11הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה
12הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו—כי הביש ששון מן בני אדם ס¶
13חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח—באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך
14קדשו צום קראו עצרה—אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה
15אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא
16הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל
17עבשו פרדות תחת מגרפתיהם—נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן
18מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר—כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו
19אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה
20גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר ס