1 ויען איוב ויאמר¶
2 לו—שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד¶
3 כי-עתה—מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו¶
4 כי חצי שדי עמדי—אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני¶
5 הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו¶
6 היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות¶
7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי¶
8 מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה¶
9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני¶
10 ותהי-עוד נחמתי— ואסלדה בחילה לא יחמול
11 מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי¶
12 אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש¶
13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני¶
14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב¶
15 אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו¶
16 הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג¶
17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם¶
18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו¶
19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו¶
20 בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו¶
21 כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו¶
22 הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי¶
23 ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני¶
24 הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי¶
25 מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם¶
26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש¶
27 אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם¶
28 ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב¶
29 שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה¶
30 היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות