1 ויסף אליהוא ויאמר¶
2 כתר-לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים¶
3 אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן-צדק¶
4 כי-אמנם לא-שקר מלי תמים דעות עמך¶
5 הן-אל כביר ולא ימאס כביר כח לב¶
6 לא-יחיה רשע ומשפט עניים יתן¶
7 לא-יגרע מצדיק עיניו
8 ואם-אסורים בזקים ילכדון בחבלי-עני¶
9 ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו¶
10 ויגל אזנם למוסר ויאמר כי-ישובון מאון¶
11 אם-ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים¶
12 ואם-לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי-דעת¶
13 וחנפי-לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם¶
14 תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים¶
15 יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם¶
16 ואף הסיתך מפי-צר— רחב לא-מוצק תחתיה
17 ודין-רשע מלאת דין ומשפט יתמכו¶
18 כי-חמה פן-יסיתך בספק ורב-כפר אל-יטך¶
19 היערך שועך לא בצר וכל מאמצי-כח¶
20 אל-תשאף הלילה— לעלות עמים תחתם¶
21 השמר אל-תפן אל-און כי-על-זה בחרת מעני¶
22 הן-אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה¶
23 מי-פקד עליו דרכו ומי-אמר פעלת עולה¶
24 זכר כי-תשגיא פעלו— אשר שררו אנשים¶
25 כל-אדם חזו-בו אנוש יביט מרחוק¶
26 הן-אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא-חקר¶
27 כי יגרע נטפי-מים יזקו מטר לאדו¶
28 אשר-יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב¶
29 אף אם-יבין מפרשי-עב תשאות סכתו¶
30 הן-פרש עליו אורו ושרשי הים כסה¶
31 כי-בם ידין עמים יתן-אכל למכביר¶
32 על-כפים כסה-אור ויצו עליה במפגיע¶
33 יגיד עליו רעו מקנה אף על-עולה