1 וישבתו שלשת האנשים האלה— מענות את-איוב
2 ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי— ממשפחת-רם
3 ובשלשת רעיו חרה אפו
4 ואליהו—חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים¶
5 וירא אליהוא—כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו¶
6 ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי— ויאמר
7 אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה¶
8 אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם¶
9 לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט¶
10 לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני¶
11 הן הוחלתי לדבריכם—אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין¶
12 ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח—עונה אמריו מכם¶
13 פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש¶
14 ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו¶
15 חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים¶
16 והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד¶
17 אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני¶
18 כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני¶
19 הנה-בטני—כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע¶
20 אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה¶
21 אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה¶
22 כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני