1בעת ההיא נאם יהוה ויציאו (יוציאו) את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי ירושלם—מקבריהם 2ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם  לא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו 3ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת—בכל המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות  ס¶ 4ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב 5מדוע שובבה העם הזה ירושלם—משבה נצחת החזיקו בתרמת—מאנו לשוב 6הקשבתי ואשמע לוא כן ידברו—אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם (במרוצתם) כסוס שוטף במלחמה 7גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס (וסיס) ועגור שמרו את עת באנה ועמי—לא ידעו את משפט יהוה 8איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים 9הבשו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם 10לכן אתן את נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים—כי מקטן ועד גדול כלה בצע בצע  מנביא ועד כהן—כלה עשה שקר 11וירפו את שבר בת עמי על נקלה—לאמר שלום שלום ואין שלום 12הבשו כי תועבה עשו גם בוש לא יבשו והכלם לא ידעו—לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה  פ¶ 13אסף אסיפם נאם יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל—ואתן להם יעברום 14על מה אנחנו ישבים—האספו ונבוא אל ערי המבצר ונדמה שם  כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי ראש כי חטאנו ליהוה 15קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה 16מדן נשמע נחרת סוסיו—מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה—עיר וישבי בה  פ¶ 17כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין להם לחש ונשכו אתכם נאם יהוה  ס¶ 18מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי 19הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם—בהבלי נכר 20עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו 21על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני 22הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם  כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי  ס¶ 23מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי  ס