1ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה—וכל העם מקטן ועד גדול 2ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלהיך בעד כל השארית הזאת  כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו 3ויגד לנו יהוה אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה 4ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי—הנני מתפלל אל יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם—לא אמנע מכם דבר 5והמה אמרו אל ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן  אם לא ככל הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו—כן נעשה 6אם טוב ואם רע—בקול יהוה אלהינו אשר אנו (אנחנו) שלחים אתך אליו נשמע  למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו  פ7ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל ירמיהו 8ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר אתו ולכל העם—למקטן ועד גדול 9ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו 10אם שוב תשבו בארץ הזאת—ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש  כי נחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם 11אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה—כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו 12ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם 13ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם 14לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב 15ועתה—לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה  כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם 16והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים—ושם תמתו 17ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם—ימותו בחרב ברעב ובדבר  ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם 18כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה 19דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום 20כי התעתים (התעיתם) בנפשותיכם—כי אתם שלחתם אתי אל יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד לנו—ועשינו 21ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם 22ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו—במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם  ס