1הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל
2אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר
3מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם
4ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח—ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע
5לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם—למן עולם ועד עולם
6ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם
7ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני (הכעיסני) במעשה ידיכם לרע לכם פ¶
8לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי
9הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים—ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם
10והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה—קול רחים ואור נר
11והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל—שבעים שנה
12והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם—ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם
13והבאותי (והבאתי) על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה—את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים
14כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם פ¶
15כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם
16ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם
17ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם
18את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה—כיום הזה
19את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו
20ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד
21את אדום ואת מואב ואת בני עמון
22ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים
23ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה
24ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר
25ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי
26ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם
27ואמרת אליהם פ
28והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך—לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות—שתו תשתו
29כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו—כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות
30ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו—שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ
31בא שאון עד קצה הארץ—כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה ס¶
32כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ
33והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו—לדמן על פני האדמה יהיו
34הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן—כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה
35ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן
36קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן—כי שדד יהוה את מרעיתם
37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה
38עזב ככפיר סכו—כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו פ