1חטאת יהודה כתובה בעט ברזל—בצפרן שמיר  חרושה על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם 2כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבהות 3הררי בשדה—חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך 4ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת  כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד  ס5כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו 6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב  ס7ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו 8והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא (יראה) כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי 9עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו 10אני יהוה חקר לב בחן כליות  ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו  ס11קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל 12כסא כבוד מרום מראשון—מקום מקדשנו 13מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי (וסורי) בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה  פ14רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה  כי תהלתי אתה 15הנה המה אמרים אלי  איה דבר יהוה יבוא נא 16ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי—אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה 17אל תהיה לי למחתה מחסי אתה ביום רעה 18יבשו רדפי ואל אבשה אני—יחתו המה ואל אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם  ס19כה אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני עם (העם) אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם 20ואמרת אליהם שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וכל יהודה וכל ישבי ירושלם—הבאים בשערים האלה 21כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם 22ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת כאשר צויתי את אבותיכם 23ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שומע (שמוע) ולבלתי קחת מוסר 24והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה 25ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם—איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר הזאת לעולם 26ובאו מערי יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן השפלה ומן ההר ומן הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה—ומבאי תודה בית יהוה 27ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת  והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם—ולא תכבה  פ