1מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע
2מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת
3פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי
4כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה
5ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני
6ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם ס¶
7חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו
8ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע
9בכל צרתם לא (לו) צר ומלאך פניו הושיעם—באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם
10והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם
11ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו—איה השם בקרבו את רוח קדשו
12מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם
13מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו
14כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו—כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת
15הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו
16כי אתה אבינו—כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך
17למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך
18למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך
19היינו מעולם לא משלת בם—לא נקרא שמך עליהם לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו