1הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי—למען ספות חטאת על חטאת
2ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים
3והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה
4כי היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו
5כל הבאיש על עם לא יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה ס¶
6משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו
7ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת
8עתה בוא כתבה על לוח אתם—ועל ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד עולם
9כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת יהוה
10אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות
11סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל ס¶
12לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו
13לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה—אשר פתאם לפתע יבוא שברה
14ושברה כשבר נבל יוצרים כתות—לא יחמל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא ס¶
15כי כה אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון—בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם
16ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם
17אלף אחד מפני גערת אחד—מפני גערת חמשה תנסו עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה
18ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלהי משפט יהוה אשרי כל חוכי לו פ¶
19כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך—כשמעתו ענך
20ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך
21ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו
22וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו
23ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב
24והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו—אשר זרה ברחת ובמזרה
25והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים—ביום הרג רב בנפל מגדלים
26והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים—ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא פ¶
27הנה שם יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת
28ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים
29השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה אל צור ישראל
30והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד
31כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה
32והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם בה (בם)
33כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא (היא) למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה—נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה פ