1יהוה אלהי אתה—ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק אמונה אמן
2כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה
3על כן יכבדוך עם עז קרית גוים עריצים ייראוך
4כי היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר
5כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה פ¶
6ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים
7ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים
8בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ—כי יהוה דבר פ¶
9ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו
10כי תנוח יד יהוה בהר הזה—ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי (במו) מדמנה
11ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו
12ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ—עד עפר ס