1שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון 2והיה כעוף נודד קן משלח—תהיינה בנות מואב מעברת לארנון 3הביאו (הביאי) עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים—נדד אל תגלי 4יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד  כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ  ס¶ 5והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק 6שמענו גאון מואב גא מאד  גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו 7לכן ייליל מואב למואב—כלה ייליל  לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים 8כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה—עד יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים 9על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה  כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל 10ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך—הידד השבתי 11על כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש 12והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל  ס¶ 13זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב—מאז 14ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר  פ