1משא בבל—אשר חזה ישעיהו בן אמוץ
2על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים
3אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי
4קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים—יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה
5באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ ס¶
6הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא
7על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס
8ונבהלו—צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם
9הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף—לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה
10כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו
11ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל
12אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר
13על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה—בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו
14והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו
15כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב
16ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה (תשכבנה)
17הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו
18וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם
19והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה
20לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם
21ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם
22וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו