1אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן
2גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה
3לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו
4לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו—זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה
5מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה
6כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם
7באו ימי הפקדה באו ימי השלם—ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח—על רב עונך ורבה משטמה
8צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו—משטמה בבית אלהיו
9העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם ס¶
10כענבים במדבר מצאתי ישראל—כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם
11אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון
12כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם
13אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הרג בניו
14תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים
15כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים
16הכה אפרים—שרשם יבש פרי בלי (בל) יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם
17ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים ס