1והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי 2ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ  כי גדול יום יזרעאל 3אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה 4ריבו באמכם ריבו—כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה 5פן אפשיטנה ערמה—והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא 6ואת בניה לא ארחם  כי בני זנונים המה 7כי זנתה אמם הבישה הורתם  כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי 8לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא 9ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון—כי טוב לי אז מעתה 10והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל 11לכן אשוב—ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה 12ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי 13והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה—וכל מועדה 14והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה 15ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה  ס¶ 16לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה 17ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים 18והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי 19והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם 20וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח 21וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים 22וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה  פ¶ 23והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה—אענה את השמים והם יענו את הארץ 24והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל 25וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי  פ