1תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו—עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו  פ2שובה ישראל עד יהוה אלהיך  כי כשלת בעונך 3קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו 4אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו—אשר בך ירחם יתום 5ארפא משובתם—אהבם נדבה  כי שב אפי ממנו 6אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון 7ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון 8ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון 9אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן—ממני פריך נמצא 10מי חכם ויבן אלה נבון וידעם  כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם  ש