1תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו—עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו פ¶
2שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך
3קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו
4אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו—אשר בך ירחם יתום
5ארפא משובתם—אהבם נדבה כי שב אפי ממנו
6אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון
7ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון
8ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון
9אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן—ממני פריך נמצא
10מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם ש