1המשא אשר חזה חבקוק הנביא
2עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע
3למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא
4על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל
5ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר
6כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו
7אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא
8וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו—יעפו כנשר חש לאכול
9כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי
10והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה
11אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו
12הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי—לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו
13טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים—תחריש בבלע רשע צדיק ממנו
14ותעשה אדם כדגי הים—כרמש לא משל בו
15כלה בחכה העלה—יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל
16על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה
17העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול ס