1ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים
2ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים
3וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים—מקצה חמשים ומאת יום
4ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט
5והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים
6ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
7וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ
8וישלח את היונה מאתו—לראות הקלו המים מעל פני האדמה
9ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה—כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
10ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה
11ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
12וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד
13ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
14ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש—יבשה הארץ ס¶
15וידבר אלהים אל נח לאמר
16צא מן התבה—אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך
17כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ—הוצא (היצא) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ
18ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו
19כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ—למשפחתיהם יצאו מן התבה
20ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח
21וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי
22עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה—לא ישבתו