1ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם 2ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו 3ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה 4הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם  המה הגברים אשר מעולם אנשי השם  פ¶ 5וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום 6וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו 7ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים  כי נחמתי כי עשיתם 8ונח מצא חן בעיני יהוה  פ¶ 9אלה תולדת נח—נח איש צדיק תמים היה בדרתיו  את האלהים התהלך נח 10ויולד נח שלשה בנים—את שם את חם ואת יפת 11ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס 12וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה  כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ  ס¶ 13ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני—כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ 14עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר 15וזה אשר תעשה אתה  שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה 16צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה 17ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים  כל אשר בארץ יגוע 18והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה—אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך 19ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה—להחית אתך  זכר ונקבה יהיו 20מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו—שנים מכל יבאו אליך להחיות 21ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה 22ויעש נח  ככל אשר צוה אתו אלהים—כן עשה