1וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו
2ויאמר—הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות
3וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים
4ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון
5ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען
6ויוסף הוא השליט על הארץ—הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה
7וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל
8ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו
9ויזכר יוסף—את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם
10ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל
11כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים
12ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות
13ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד—בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו
14ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר—מרגלים אתם
15בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה
16שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא—חי פרעה כי מרגלים אתם
17ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים
18ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא
19אם כנים אתם—אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם
20ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן
21ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת
22ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד—ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש
23והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם
24ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם
25ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן
26וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם
27ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו—במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו
28ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו
29ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר
30דבר האיש אדני הארץ אתנו—קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ
31ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים
32שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען
33ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו
34והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו
35ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם—וייראו
36ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה
37ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך
38ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה