1ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה 2ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין 3ויפצר בם מאד—ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו 4טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן  כל העם מקצה 5ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם 6ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו 7ויאמר  אל נא אחי תרעו 8הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש—אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי 9ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט—עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת 10וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו 11ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח 12ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה—חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר  הוצא מן המקום 13כי משחתים אנחנו את המקום הזה  כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה 14ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו 15וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר  קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת—פן תספה בעון העיר 16ויתמהמה—ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר 17ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך—אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר  ההרה המלט פן תספה 18ויאמר לוט אלהם  אל נא אדני 19הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה—פן תדבקני הרעה ומתי 20הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה—והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא—ותחי נפשי 21ויאמר אליו—הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה  לבלתי הפכי את העיר אשר דברת 22מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער 23השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה 24ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה—גפרית ואש  מאת יהוה מן השמים 25ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה 26ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח 27וישכם אברהם בבקר  אל המקום—אשר עמד שם את פני יהוה 28וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן 29ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט 30ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה—הוא ושתי בנתיו 31ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ 32לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע 33ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה 34ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע 35ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן—יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה 36ותהרין שתי בנות לוט מאביהן 37ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב  הוא אבי מואב עד היום 38והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי  הוא אבי בני עמון עד היום  ס