1ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה
2ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין
3ויפצר בם מאד—ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו
4טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה
5ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם
6ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו
7ויאמר אל נא אחי תרעו
8הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש—אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי
9ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט—עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת
10וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו
11ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח
12ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה—חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום
13כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה
14ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו
15וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת—פן תספה בעון העיר
16ויתמהמה—ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר
17ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך—אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה
18ויאמר לוט אלהם אל נא אדני
19הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה—פן תדבקני הרעה ומתי
20הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה—והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא—ותחי נפשי
21ויאמר אליו—הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת
22מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער
23השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה
24ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה—גפרית ואש מאת יהוה מן השמים
25ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה
26ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח
27וישכם אברהם בבקר אל המקום—אשר עמד שם את פני יהוה
28וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן
29ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט
30ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה—הוא ושתי בנתיו
31ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ
32לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע
33ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה
34ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע
35ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן—יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה
36ותהרין שתי בנות לוט מאביהן
37ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום
38והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום ס