1ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם 2ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב 3ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה—אות היא לבית ישראל  פ¶ 4ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו  מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם 5ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום ונשאת עון בית ישראל 6וכלית את אלה ושכבת על צדך הימיני (הימני) שנית ונשאת את עון בית יהודה—ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך 7ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה 8והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך 9ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם  מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום—תאכלנו 10ומאכלך אשר תאכלנו—במשקול עשרים שקל ליום  מעת עד עת תאכלנו 11ומים במשורה תשתה ששית ההין  מעת עד עת תשתה 12ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם—תעגנה לעיניהם  ס¶ 13ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם 14ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול  ס¶ 15ויאמר אלי—ראה נתתי לך את צפועי (צפיעי) הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם  ס¶ 16ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו 17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם  פ