1ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו
3ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה
4עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה
5יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב—בעת אידם בעת עון קץ
6לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך
7ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב
8ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם
9שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה (תשובנה) וידעתם כי אני יהוה
10יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה—וירשנוה ויהוה שם היה ס¶
11לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך
12וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה (שממו) לנו נתנו לאכלה
13ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי ס¶
14כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך
15כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה—כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה פ